×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים קצ״דטור
;?!
אָ
(א) שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד ואחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור לזמן למפרע. וכן אם בירכו שנים מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן על הג׳ אף על פי שכבר בירך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו דלא גרע מאכל עמהם עלה של ירק והם יוצאים ידי זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע. (ב) וג׳ שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קוראין לו ומודיעין לו שרוצין לזמן כדי שיכוין ויצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת הזימון ויוצאין אף על פי שאינו בא ויושב עמהם וה״מ בג׳ אבל בי׳ כדי להזכיר השם אינו מצטרף עד שיבוא וישב עמהן. (ג) שלשה שאכלו כאחד ואין אחד מהם יודע כל ברה״מ אלא אחד יודע ברכה ראשונה וא׳ השניה וא׳ השלישית חייבין בברכת הזימון וכל אחד יברך הברכה שיודע ונמצא ברכת הזימון עולה משלשתן אבל אם אין כל אחד יודע אלא חצי ברכה אין יכולין לזמן שאין ברכה אחת מתחלקת לשנים. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד ואחד לעצמו וכו׳ הכי אמרינן בר״פ ג׳ שאכלו (ברכות מה:) גבי עובדא דיהודה בר מרימר ומר בר רב אשי ורב אחא מדיפתי ואיתא תו התם (נ.) אמר רבה תוספאה הני תלתא דכרכי ריפתא בהדי הדדי וקדים חד מינייהו ובריך לדעתיה אינהו נפקי בזימון דידיה איהו לא נפיק בזימון דידהו לפי שאין זימון למפרע וכ׳ הרא״ש ואינהו נפקי בזימון דידיה ואע״פ שכבר בירך מצי למימר ברוך שאכלנו משלו דלא גרע מבא בתוך הסעודה ואכל עלה ירק שאומר עמהם ברוך הוא שאכלנו מיהו איהו לא נפיק בזימון דידהו לפי שאין זימון למפרע ודוקא ב׳ עם האחד אבל אם בירכו ב׳ אין השלישי יכול לזמן עמהם וכ״כ הרשב״א ז״ל:
ובפרק הנזכר גבי הא דא״ר הונא ג׳ שבאו מג׳ חבורות אינם רשאים ליחלק כתב שלפי גירסתו של רבינו האיי הא דאמרינן דאינהו נפקי בזימון דידיה היינו היכא דלא יצא הג׳ ידי זימון אבל היכא דנפק ידי זימון כגון שנצטרף עם שנים שבאו משתי חבורות אחרות וזימנו יחד פרח זימון מבני חבורתו ולא נפקי תו בזימון דידיה וכתבתי בס״ס שקודם זה:
(ב) ושלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק וכו׳ בר״פ שלשה שאכלו (ברכות מה:) א״ר דימי בר יוסף אמר רב ג׳ שאכלו כאחד ויצא אחד מהם לשוק קוראים לו ומזמנין עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני אמר מר זוטרא ולא אמרן אלא בג׳ אבל בי׳ עד דניתי מ״ט כיון דבעי לאדכורי שם שמים בציר מי׳ לאו אורח ארעא פירש״י והוא דקרו ליה ועני. שסמוך הוא אצלם ועני ברוך הוא: לא אמרן. דלא צריך למיתי לגבייהו אלא ג׳ אבל י׳ שיצטרפו משום הזכרת השם עד דאתי גבייהו והרא״ש כתב והוא דקרו ליה ועני צריך להודיעו שיתכוין שיצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת זימון וכ״כ ה״ר יונה ז״ל:
וכתב הרשב״א בשם רבינו האיי שאמר משם רבוותא דהא דקוראין לו ומברכין עליו ה״מ כגון שפתחו של בית לשוק והוא יושב כנגדו קוראים לו ושומע קולן ומזמנין:
וכתב ה״ר יונה גבי הא דאמר רב הונא שלשה בני אדם שבאו מג׳ חבורות אינם רשאים ליחלק דהא דקרו ליה ועני אינו יוצא מזימון שלא נתכוין לצאת אלא שקראו אותו האחרים כדי לפטור עצמן ואע״ג דאמרינן שלשה שאכלו אחד מפסיק לב׳ ונפטרו שלשתן מזימון זהו מפני שעומד עמהם אבל בכאן שאיני עומד עמהן אע״פ שהאחרים נפטרין עמו בזימון הוא עצמו לא יצא ידי מצות זימון אבל הרמב״ם כ׳ בפ״ה שהוא יוצא י״ח זימון:
(ג) שלשה שאכלו כאחד ואין אחד מהם יודע כל ברכת המזון וכו׳ בר״פ ג׳ שאכלו (ברכות מו.) תני חדא ברה״מ ב׳ וג׳ ותניא אידך ג׳ וד׳ וכתב הרי״ף דה״פ שנים וג׳ שאכלו ואין א׳ מהם יודע לברך ברה״מ כולה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והב׳ יודע השניה והשלישית ואינו יודע הברכה ראשונה או שאחד יודע לברך ברכה ראשונה ואחד יודע לברך ברכה שנייה ואחד יודע לברך ברכה שלישית חייבים בברה״מ לפי שאפשר לברך כל אחד ואחד מהם ברכה אחת שהוא יודע ונמצאת ברה״מ משנים מהם או משלשתם והוכיח כן מהירושלמי אע״פ שרש״י פי׳ בענין אחר כבר הסכימו התוס׳ וה״ר יונה והרשב״א שפירושו של הרי״ף הוא הנכון וכ״נ מדברי הרא״ש ג״כ.
וכתבו התוספות אבל לחצאין אין לברך אם האחד אינו יודע כי אם חצי הברכה.
וכתב הרי״ף דבירוש׳ מותיב לר״נ דאמר ברכת זימון אינה אלא נברך שאכלנו משלו לבד מדתניא ב׳ וג׳ שאכלו חייבים בבה״מ הא ארבעה לא ואם איתא דברכת הזימון עד נברך הוה אמר ארבעה ופריק אשכח תנא תני ארבעה ואנא דאמרי כוותיה ואי תימא זו הטוב והמטיב שניא היא דא״ר הונא הטוב והמטיב משניתנו הרוגי ביתר לקבורה תיקנו ופירש הוא ז״ל דה״ק וא״ת הך תנא דתני ארבעה משום הטוב והמטיב הוא דתנא הכי דמצי אמר לה גברא רביעאה לית לך למימר הכי דברכת הטוב והמטיב דרבנן היא ולא מני לה תנא בהדי דאורייתא דא״ר הונא וכו׳ על כרחך משמע מהכא שאין ברכת הטוב והמטיב מעכבת שאף ע״פ שאין שום אחד מהם יודע אותה יכולין לזמן ולכן רבינו לא הזכיר שיודעים ברכה רביעית כלל אע״ג דבגמרא דידן אמרו דר״נ מצי לתרץ לטעמיה הא דתניא שנים ושלשה דבפועלים עסקינן דאינם מברכין לאחר המזון אלא שתי ברכות כלומר ועם נברך הם שלשה ואע״פ שהירושלמי כחולק בזה עם תלמודא דידן מ״מ במה שאפשר שהם שוים שפיר איכא להוכיח מהירושלמי פירוש דברי הבבלי:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×